החלטה בסוגיה בה נטען כי ישראל אינה "הפורום הנאות" לדיון במחלוקת רכושית

ההליך

1.         בפני בקשה שהגיש הנתבע ושהוגדרה במהותה "בקשה לסילוק התביעה על הסף ולחילופין על עיכוב והעמדת ההליכים בתובענה".

2.         הבקשה הוגשה ב-13/11/08, ועקב העובדה שבניגוד להחלטתי לא הוגשו סימוכין על המצאת הבקשה לצד שכנגד, הוריתי בהחלטתי מיום 21/12/08 על דיון בבקשה במסגרת קדם המשפט.

3.         בקדם המשפט נחקרו הצדדים קצרות, ולאחר מכן הגיש כל אחד מן הצדדים השלמות טיעונים משפטיים בכתב.

4.         משהוגשו הסיכומים ניתנת איפוא החלטתי.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

5.         המשיבה הגישה תובענה כנגד המבקש, לפסק דין הצהרתי ולפירוק שיתוף, בטענה שהמשיבה והמבקש היו ידועים בציבור החל מחודש 02/91.

6.         המבקש טען בהגנתו וגם בבקשה הנוכחית כי בין בני הזוג שררה הפרדה רכושית, אך לפני כחמש וחצי שנים העתיקו מושבם לצ'כיה ועקב כך טוען המבקש כי ישראל אינה "הפורום הנאות", וכי הגשת התובענה בישראל מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, ונועדה לגרום למבקש טירחה והוצאות מרובות, שכן מירב הזיקות של הצדדים הן לצ'כיה ולא לישראל.

7.         מנגד כפרה המשיבה בטענות המבקש. (לא הוגשה תגובה בכתב לבקשה, אך כאמור אין סימוכין שהבקשה הומצאה מבעוד מועד למשיבה). לטענתה של המשיבה שני הצדדים הינם אזרחי ישראל ללא כל אזרחות זרה, 13 שנה הם התגוררו בארץ וצברו כאן רכוש משותף וזכויות סוציאליות, המשיבה כפרה גם בטענות המבקש כי מירב זיקות הצדדים הן לצ'כיה, ולפיכך לטענתה דין טענת הסף של המבקש להידחות.

8.         מבדיקת הרקע, כפי שהדבר עולה מכתבי הטענות, מראה כי הצדדים חיו יחד מאז 1991, נולדה להם בת משותפת אשר בעת הגשת התביעה היא כבת 17 שנה.

            לאחר יציאתו של הנתבע לגימלאות, בשנת 2003 או בסמוך לכך עברו הצדדים לצ'כיה. שם החליטו לנסות מזלם, הם הקימו חברה עסקית ורכשו במסגרת החברה רכוש. לאחרונה, עזבה התובעת את צ'כיה וחזרה לישראל והגישה את התביעה. לטענתה עשתה כן עקב טעמים שבהתנהגותו הרודנית של הנתבע, ואילו הנתבע טען כי עשתה כן עקב חשיפת רומן שניהלה התובעת עם בנו בן ה-46 מנישואיו הקודמים.

דיון

הכלל המשפטי

9.         בדרך כלל הפורום המקומי ייחשב כ"פורום הטבעי" אלא אם כן יש חריגים לכלל על פי דוקטרינה שכונתה בהלכה המשפטית "דוקטרינת הפורום הלא - נאות". את ההתפתחות שחלה בהלכות שנקלטו מן הדין האנגלי והאמריקאי, ראה בסקירה המקיפה בפסק הדין ע"א 300/84 אבי עטיה נ' ערבטיסי פ"ד ל"ט(1) 365.

10.        הפסיקה השתמשה בדוקטרינת ה"פורום הבלתי נאות" כדי לאפשר לבתי המשפט שלא להפעיל את סמכותם, אם הנתבע שכנע אותם כי ישנו פורום זר שהוא ה"פורום הטבעי". הפסיקה הוסיפה וקבעה כי "כדי לקבוע איזהו הפורום הטבעי לדין בתובענה, יש לקבוע לאיזה מדינה מירב הזיקות לעניין". (ראו למשל ע"א 2705/91 אבו ג'חלה נ' חב' החשמל מזרח ירושלים בע"מ ).

ראה בעניין זה רע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ נ' Harefuah servicos de Sande s/c,  פ"ד נ"ד(5) 414 .

11.        עוד נקבע בפסיקה כי במציאות החיים המודרנית ירד המשקל שיש לייחס לנוכחות הצדדים, עת מחליט ביהמ"ש שלא להפעיל סמכותו, וכי יקשה על צד לשנות את ביהמ"ש כי הפורום אינו נאות בהתבסס על שיקולי נוחות בלבד.

            ראה לעניין זה רע"א 2705/97 הגבס נ' סיני (1989) בע"מ נ' The Loukforma פ"ד נ"ב(1) 109 ; רע"א 9141/00 פרנץ לנג נ' ירון מרכוש פ"ד נ"ו(1) 118 .

12.        הפסיקה קבעה גם כי שאלת ה"פורום הנאות" נתונה לשיקול דעת ביהמ"ש. על הטוען טענת "פורום בלתי נאות" מוטל הנטל לשכנע את ביהמ"ש כי המאזן נוטה לבירור בפני הפורום הזר, שכן "דוקטרינת הפורום הלא נאות לא תופעל כדבר שבשגרה. נהפוך הוא: הדוקטרינה תופעל רק במקרים בהם קיימת נחיתות משמעותית של פורום הדיון בהתייחס לפורום האלטרנטיבי".

            ראה ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company פ"ד נ"ח(2) 465 ; ראה ע"א 2705/91 אבי ג'חלה נ' חבר' החשמל פ"ד מ"ח(1) 554.